Ear Catcher

אז מי ניצח במלחמת המחלבות של שבועות? הקרב השיווקי הכי אלים על המקרר הישראלי, וזירה שבה כולם מנסים לנכס לעצמם את החג.  רגע אחרי שהעשן של החג התפזר וברקע זכייה דרמטית בפרס האפי פלטינום על אסטרטגיה ארוכת טווח, נפגשתי עם מעין דר, סמנכ"לית השיווק והמכירות של מחלבות גד, כדי להבין איך מותג צ'אלנג'ר מצליח לשבור את האוטומט של הצרכנים ולגרום להם להושיט יד דווקא למוצרים שלו בחג הכי רווחי בשנה. שאלתי אותה על מאחורי הקלעים של מלחמת המקררים בסופר- זירה קשוחה שבה כולם נלחמים על הנדל"ן הצר עם השקות מפוצצות של מוצרים שהצרכן הישראלי בקושי יודע לבטא. דיברנו על חינוך שוק ועל השקת מוצרים חדשים כמו סטרצ'אטלה ובוראטה כמהין, ושאלתי איך מנצלים את הפתיחות הזמנית של הצרכן הישראלי לחדשנות קולינרית בחג כדי לקדם תהליך פיתוח ארוך ומורכב של גבינות מיוחדות דביררנו מהו ה-ROI המסתורי של חוברות המתכונים הפיזיות מנייר, ואיך נבחרת משפיענים קבועה לצד כוכבות רשת כמו דניאל עמית מצליחות להפוך סרטון לטרנד מטורף ששולח אנשים לחפש מוצר ספציפי על המדפים נגענו גם בפרסונות שמייצגות את המותג, ושאלתי איך מסתדרים יחד "הסבא" השמרני שמייצג את המסורת והאיכות

עריכת אופליין היא כנראה השלב הכי שקוף ומסתורי בתעשייה. מיד עם תום הצילומים החומרים עוברים לחדר אצל אדם אחד שמחבר את הפאזל לכדי סרט עובד, עוד לפני הצבע והסאונד. שחר בארי, מבכירי עורכי האופליין בישראל, הגיע לשיחה כדי לפתוח את העולם הזה, שבו ככל שרואים פחות את היד של האמן, כך העבודה נחשבת לטובה יותר. השיחה איתו הגיעה בנקודת זמן שבה המקצוע כולו מתמודד עם שינויי קצב קיצוניים, דרישות מסחריות ותרבות סושיאל שמשנה את חוקי המשחק. שאלתי אותו על שיטת העבודה שפיתח, במסגרתה הוא משתדל שלא לפגוש את הפרויקט לראשונה במשמרת הראשונה, וכיצד מעורבות כבר בשלב הסטוריבורד והווידאובורד משנה את התוצר הסופי. דיברנו על המתח המובנה שבין החזון של הבמאי, הדרישות של משרד הפרסום וההערות של הלקוח, ואיך מנווטים בתוך המטריצה הזו כדי להביא קאט מדויק בלי לאבד את הסיפור. שאלתי אותו בכנות איך הוא מתמודד עם הערות שמכבות את הקריאייטיב או הופכות את הסרט לתפל, ואיפה נמצא הגבול בין שירותיות לבין הגנה על האומנות שלו. משם גלשנו למהפכת ה-AI ולעולם הסושיאל. שאלתי אם כלי עריכה אוטומטיים ואפליקציות שמייצרות טמפלטים מוכנים מראש מאיימים על עורכי הקראפט הגבוה, וא

איך מצליחים להחדיר מותג פיצה בינלאומי לשוק ישראלי רווי שנשלט על ידי ענקיות ותיקות, ועושים את זה בלי משרד פרסום ובלי תקציבי מדיה מסורתיים? חן ריכטר, הבעלים של פאפא ג'ונס בישראל ובהולנד, הגיעה לשיחה על הדרך שבה הפכה רשת כמעט פושטת רגל לאחד המותגים הצומחים והסקסיים בענף. השיחה התמקדה בסיפור של מותג שנבנה דרך אינטואיציה שיווקית, גרילה בדיגיטל וחדשנות מוצרית שנועדה לייצר דיבור בלתי פוסק ברשתות החברתיות. שאלתי אותה על ההחלטה המודעת לוותר על שירותי משרד פרסום ועל היומרה של מנהלת שיווק שהיא גם בעלים להחזיק את כל הקריאייטיב "בתוך הבית". שאלתי האם המהלכים הטקטיים והשימוש המסיבי במשפיענים הם אסטרטגיה ארוכת טווח לבניית מותג, או שהם פשוט דרך זולה לייצר "פיקים" של מכירות כשאין תקציב לטלוויזיה. רציתי לדעת מה קורה למותג שמתבסס על בלעדיות עם כוכבות רשת כשהן הופכות לסמל של מסחור, והאם אפשר באמת לשלוט במוניטין של רשת דרך תגובות אישיות בקבוצות פייסבוק מקומיות. שאלתי אותה על ההחלטה המודעת לוותר על שירותי משרד פרסום ועל היומרה של מנהלת שיווק שהיא גם בעלים להחזיק את כל הקריאייטיב "בתוך הבית". שאלתי האם המהלכים הטקטיים והשימוש המסיב

דין פרליס הוא במאי קליפים בן 27 שהצליח לעשות את הבלתי ייאמן: לקחת את התאגיד הכי מסחרי בעולם, מקדונלדס, ולגרום לו לדבר בשפה של הרחוב. הוא חזר מבימוי כוכבי ענק באירופה כדי להוכיח שגם בפרסומות למיינסטרים הישראלי אפשר לייצר תוצר שלא נראה "מזיע", אלא כמו קליפ ראפ אמיתי של ליעד מאיר ועדן דרסו. שאלתי אותו איך יוצרים פרסומת שלא מבוססת על קונספט סיפורי אלא על וייב וסגנון, ומה היה בבריף המקורי של משרד הפרסום ואיך נוצרה חלוקת העבודה על יצירת הקריאייטיב בפועל, כשהטאלנטים כותבים את המילים ומפיקים את המוזיקה עוד לפני שיש תסריט סגור, והבמאי בונה את הוויז'ואל תוך כדי תנועה, ואיך מצליחים לשכנע את המשרד והלקוח לשחרר שליטה ולסמוך על פרפורמנס שנבנה רק בחדר העריכה. דיברנו על המורכבות שבמפגש הראשון עם עולם הפרסום הממוסד, כשהבמאי צריך לרצות שני לקוחות במקביל את המשרד ואת הלקוח עצמו. ביררתי איך מגשרים על הפער כשהבמאי דורש לוק אפל וקונטרסטי בזמן שהלקוח נלחץ מה"פוד-אפיליות" של ההמבורגר. משם המשכנו לשאלה הפרקטית שמעסיקה כל יוצר צעיר: איך בכלל מתמחרים סרט כזה כשאין תסריט סגור ואיך מתרגמים "וייב" להצעת מחיר ודרישות הפקה. נגענו גם בשאלת ה

השם של הצמד הזה עלה הרבה השנה, בעיקר בצמוד לקמפיינים בולטים כמו ערק נוח, ביימי ומכללת תל-חי. ירין אהרונוף, במאי שהגיע מעולם ההפקה והאפטר, ואמרי בן עזרא, שהיה קופי שכיר עד לפני שמונה חודשים, מגדירים את עצמם כשני עצמאים שאוהבים לעבוד ביחד. לרגל יום העצמאות, הם הגיעו לשיחה על המשמעות של יציאה לדרך עצמאית ועל הדינמיקה בחיבור הלא סטנדרטי בין במאי לכותב שפועלים כ"בית קריאייטיב" נייד. שאלתי אותם מה גורם לאיש קריאייטיב לעזוב מסלול בטוח במשרדים הגדולים לטובת הלא נודע, ואיך ירין הצליח להפעיל מניפולציות כדי לשלוף את עמרי לעצמאות. ביררנו האם המוטיבציה היא היכולת ליצור בלי פילטרים של אנשים במשרד שמורידים רעיונות, או שיש כאן גם שיקול כלכלי קר. דיברנו על המתח המובנה בלהיות לבד מול הלקוח בוואטסאפ: בלי גב של משרד שיגן עליך, אבל עם הניצוץ בעיניים שקונה את המפרסמים, ואיך בונים מספיק ביטחון כדי למכור רעיון נועז כשאין רשת ביטחון. נגענו בסיפורים שמאחורי הקלעים, כמו הפרסומת לאמפם שצולמה כמעט ללא תקציב רק בשביל ההזדמנות הקריאייטיבית להביא לקוחות חדשים, איך יצרו עם ציון ברוך סרט ביום אחד וגם על הכניסה לשפה הקריאייטיבית האהובה של תל-ח

גיא אגא הוא איש שיווק ודיגיטל שחי בשנים האחרונות את עולמות ה-Generative AI, והפך עבורי לאוטוריטה בכל מה שקשור ליישום הפרקטי של הכלים הללו בעבודה היומיומית. בפרק מיוחד לפסח, הזמנתי אותו לדבר על הקושיה שמעסיקה את הענף כולו: האם הבינה המלאכותית באמת מוציאה אותנו לחירות מקצועית, או שהיא פשוט מכניסה אותנו למודל חדש של עבדות מודרנית. השיחה איתו הגיעה בנקודת זמן שבה כולנו מנסים להבין אם ה-AI באמת משחרר אותנו למשימות יצירתיות, או שהוא כובל אותנו למערכת למידה תובענית ובלתי נגמרת. שאלתי אותו על הפרדוקס של המקצוענות בעידן החדש: איך כלי שאמור לחסוך לנו זמן גורם לנו להרגיש שאנחנו עובדים בשבילו מסביב לשעון. דיברנו על הפחד המוחשי של אנשי שיווק לאבד את הרלוונטיות שלהם בתוך שוק שמייצר FOMO שיטתי, ואיך מזהים את המומחים האמיתיים שעושים את זה באמת לעומת אלו שרק מעתיקים פרומפטים ומוכרים כותרות מהרשת. ביררנו מה מבדיל בין מי שרק מדקלם פקודות לבין מי שמצליח לייצר אימפקט בשטח בזכות שיטה ועבודה מעשית ביום יום. נגענו גם בקושי האמיתי של הלמידה והמחיר הכספי של המנויים והטוקנים. שאלתי למה רוב האנשים נתקעים בשימוש בסיסי ומקבלים תוצרים בינו

פייבר משיקים קטגוריה חדשה של במאי AI וידאו, האב שאוסף את הטאלנטים שמצליחים לייצר תוצרי בינה איכותיים בעידן שבו רוב ה-AI וידאו עדיין עושה לך להתכווץ מול המסך. כדי להשיק את זה הם לא יצאו עם סרט פרסומת, אלא הקימו קונסטרוקציה בגובה 9 מטרים ממש מול שלט הוליווד המקורי, אחרי חודשיים של מלחמה ברישוי קליפורניה. ניר רפואה, Head of Creative בפייבר, חזר לפרק שני ב-Ear Catcher אחרי שלוש שנים כדי לספר מה קרה אחר כך, ולמה דווקא עכשיו פייבר בוחרים להמר על הטאלנט האנושי בתוך העולם הזה. שאלתי אותו למה לא להתחיל בסרט, ומה גורם למותג לבחור מהלך שמבוסס כולו על שיח, יח"צ ואומץ במקום על משהו שאפשר לשלוט בו. שאלתי אותו על ההחלטה המודעת לוותר על שליטה כשזורקים מהלך לעולם ומקווים שיתפוס, ומה זה אומר ללקוחות שרוצים ROI מדויק על כל שקל. ושאלתי אותו בכנות אם ה-AI מאיים על פייבר, וכמה מהמהלך הזה הוא בעצם תגובה לשינוי שהם עצמם עוברים. נגענו גם בפרסים, מה קורה לשיקול הזה כשעובדים אינהאוס בלי הלחצים של סוכנות, ואם בכלל יש מקום לחשוב על קאן כשהמדדים להצלחה נראים אחרת לגמרי. ובסוף שאלתי אותו אם האימפקט בפועל הגיע לאן שציפו, כש-CBS ופוקס כבר שם

מי בכלל מפרסם עוד ברדיו? עם השאלה הזו ניגשתי לשיחה עם אודליה ספרן, מנכ"לית "אס-מדיה". מצד אחד, אודליה מציגה תעשייה חיה, בועטת ואפקטיבית שזוכה לנאמנות מאזינים גבוהה מאוד. מצד שני, לאורך השיחה עלה הספק: האם הרדיו הוא באמת מדיום רלוונטי ל-2026, או שהוא פשוט חי על "זמן שאול" של נהגים שאין להם ברירה אחרת כשהם תקועים בפקקים? זה הוביל אותנו לכמה שאלות שמעניינות אותי על הענף: האם יש עדיין הצדקה לפרסום ברדיו בעולם שבו כולם נמצאים בספוטיפיי ובאפל מיוזיק? איך מסבירים את זה שתעשייה שלמה של תקציבי עתק עדיין נשענת על סקר TGI שקורה רק פעמיים בשנה ומבוסס על זיכרון והצהרות המאזינים בלבד, בזמן שבדיגיטל הכל מדיד ברמת הקליק?  דיברנו גם על הפספוס הקריאייטיבי בתשדירי הרדיו. שאלתי למה רוב התשדירים נשמעים כמו "עוף בשקל" או ג'ינגלים צעקניים ומכירתיים במקום לנצל את עלויות ההפקה הנמוכות יחסית כדי לייצר קרייטיב נועז ומורכב יותר, כפי שרואים בפסטיבלים בעולם. משם גלשנו ל-AI ולניסוי המדובר של 102FM: שדרנית הבינה המלאכותית הראשונה בישראל, שמבוססת על קולה של אודליה עצמה. שאלתי אותה בכנות: האם זו באמת פריצת דרך קריאייטיבית שנועדה

הסיפור של משרד הפרסום בלנקו מעניין אותי כבר תקופה ובטח אחרי שהמשרד התחיל לקטוף פרסים בגרנות. מצד אחד משרד עצמאי שפועל כבר יותר מעשור ומייצר עבודות בולטות שזוכות להכרה מקומית ובינלאומית. מצד שני, דווקא בשיחה עם אביתר סדון, הבעלים והמנכ״ל של המשרד, הייתה תחושה שהוא פחות מתלהב, שלא לומר מתחמק מהתדמית של משרד קריאייטיב. זה הוביל אותנו לכמה שאלות שמעניינות אותי כבר הרבה זמן על הענף: האם זכייה בפרסי קריאייטיב באמת הופכת משרד לנחשק יותר אצל לקוחות או שזו בעיקר תהילה בתוך התעשייה. איך מסבירים את זה שחלק מהמשרדים הקריאייטיביים ביותר לא מצליחים להפוך לעסקים גדולים ויציבים והאם בכלל יש היום הצדקה למשרד פרסום עצמאי בעולם שבו קבוצות הפרסום הגדולות שולטות מצד אחד וספקים קטנים מתחרים על כל פרויקט מצד שני. דיברנו גם על המודל הכלכלי של משרדי פרסום. איך עושים כסף בעולם שבו עמלות המדיה נשחקו, מה קורה כשהלקוחות מכניסים יותר פעילות פנימה לארגון, ואיך מוצאים בידול בענף שבו כולם עושים היום כמעט הכול. משם גלשנו גם ל-AI ולשאלה מה הוא עושה לתפקידים הקלאסיים בענף ומה נשאר לאנשי קריאייטיב בעולם שבו המכונה יודעת לייצר רעיונות,

למה חברת דיגיטל ותיקה ומכובדת, עם 20 שנה של לקוחות כבדים ועבודה טובה, מחליטה להתמזג לתוך סוכנות דיגיטל של קבוצת פרסום גדולה? ומה זה אומר על כל שאר הסוכנויות שנמצאות באותו מקום? שבוע התבשרנו על המיזוג של גרייט דיגיטל לתוך סוכנות הדיגיטל ארלו של קבוצת ראובני פרידן. סיקרן אותי לפגוש את איתמר בר, אחד משני השותפים במשרד, כדי להבין את הסיפור מבפנים:  למה זה קורה, מה זה אומר על הענף, ואיך זה יקרה בפועל. דיברנו על הפרדוקס הבסיסי של דיגיטל: הרבה עבודה, הרבה מומחיות, אבל קשה מאוד לעשות בו כסף אמיתי. על הרגע שבו תחום שלם עובר מיתרון תחרותי לקומודיטי וגם, גלשנו לשאלה הגדולה יותר על הענף: למה כמעט כל משרדי הדיגיטל שצצו ב-20 שנה האחרונות נעלמו או התמזגו, בזמן שהקלאסיים ממשיכים לרוץ.  נגענו גם בדברים שרגישים יותר: מה קורה ללקוחות עם קונפליקט בין שתי החברות ומה יקרה לעובדים הקיימים ואיך השותפים עצמם רואים את עתידם במודל החדש. פרק עם אורח אמיץ שמדבר בגילוי לב על סופה של תקופה ותחילתו של עידן חדש. עוד לא מאוחר להציץ על הרצאת הסופרבול השנתית שלי שמתמקדת הפעם באתגר הכי גדול היום של מחלקות השיווק: איך ליצור מהלכים מורכב

למה חברה שנולדה כמאגר של מוזיקה וסטוקים ועוברת פיבוט משמעותי לעולמות ה-AI מחליטה דווקא עכשיו לפרסם בסופרבול? בפרק הזה אני מארח את לירן פרידמן, VP Brand Marketing של Artlist, לשיחה על מהלך חד ובלתי שגרתי: רכישת ספוט בסופרבול ימים ספורים לפני המשחק, והפקה מואצת של שלוש פרסומות מבוססות AI, שנוצרו אין־האוס, בזמן אמת, כחלק ממהלך קריאיטיבי יוצא דופן. דיברנו על הדרך שבה תהליכי הקריאייטיב משתנים, על האפשרות לייצר פרסומת שנראית כמו מיליון דולר מתוך מחשב בלבד ועל החלטה ללכת עד הסוף עם הרעיון ולהפוך את תהליך היצירה עצמו למסר. השיחה התרחבה אל המהלך כולו: איך בונים סיפור שחי מעבר לשידור הטלוויזיוני, איך מחברים סופרבול, סושיאל, PR וקהילה לרצף אחד, ואיך מנסים לבלוט בתוך אירוע שבו עשרות מותגים מתחרים על אותה תשומת לב. פרק על סופרבול כבמת הצהרה, על AI כמאיץ קריאייטיב, ועל הרגע שבו פרסומת הופכת להיות רק פרק אחד בסיפור גדול יותר.   אפרופו מהלך גדול לסופרבול, כדאי להציץ על הרצאת הסופרבול השנתית שלי שמתמקדת הפעם באתגר הכי גדול היום של מחלקות השיווק: איך ליצור מהלכים מורכבים בדיגיטל ובסושיאל שמתחברים לרעיון גדול ובסופו ה-פרסו

לירז סופרין הגיע בעיקרון לדבר על הקמפיין החדש של מילקי. אבל מהר מאוד השיחה התגלגלה לשאלות יותר אסטרטגיות שקשורות למותג: על ההחלטה להתמקד ב־Gen Z אחרי שנים שהם מותג משפחתי, על הבחירה הלא טריוויאלית בנס וסטילה ועל “אל תיגעו לי במילקי” כרעיון אחד שמחזיק גם נוסטלגיה וגם נחשקות עכשווית.  משם גלשנו לשאלה של החופש היצירתי. כמה באמת אפשר לייצר נונסנס כשמעורבים בתהליך גם מותג גדול, גם משרד פרסום וגם טאלנטים ובמאי דומיננטי כמו עידו קציר. מתי ואיפה כולם מעורבים בבחירות (כולל פאנלים עם דור ה-z) ומתי צריך לדעת לשחרר לחופש האמנותי של היוצרים. דיברנו הרבה על הקמפיין הנוכחי סביב סדרת הקפה, על הבחירה בציפי שביט ועצרנו על אזור שהרבה מותגים מדלגים עליו: מה זה בעצם “האמצע” בין פרסומת קלאסית לתוכן סושיאל. איך נראית הפקה שנראית טוב, מרגישה טבעית, ועדיין לא מאבדת את ה־DNA המותגי שלה כ״מותג שחי בסושיאל״. פרק שהוא קייס סטאדי לאיך עושים פרסום מעולה לצעירים ומשלבים סושיאל, משפיענים, קולנוע ורעיון גדול שגם הביא אותם לקאבר. אפשר לצפות בו בוידאו פה: https://youtu.be/0gBYcpeaq0M אפרופו מהלכים משולבים, כדאי לכך

איך מתכננים השקה של מוצר חדש, בקטגוריה חדשה, כזה שאנשים לא יודעים עדיין איך למקם בראש?אביב וולף, מייסד ומנכ״ל רימילק (החלב החדש), חלב שמיוצר ללא פרות, באמצעות טכנולוגיה ביולוגית שמייצרת את אותם החלבונים שמרכיבים חלב רגיל, נכנס למדף של הסופרים ומשתף אותנו בהשקה של המותג המהפכני הזה. דיברנו על בניית אמון במוצר שנכנס לגוף, על יצירת שפה למשהו שעדיין חסר דימוי צרכני, על חשדנות טבעית סביב מזון חדש, על הבחירה להיראות כמו חלב, להישמע כמו חלב, ולהימכר ליד חלב, ועל הדרך שבה שותפות עם מותג מסורתי מייצרת תחושת ביטחון סביב טכנולוגיה מתקדמת. נגענו גם בתחרות שנוצרת כששחקנים גדולים כמו שטראוס נכנסים לקטגוריה במקביל, על חינוך שוק כמאמץ משותף, ועל המחשבה על השוק העולמי שכבר יושבת מאחורי ההשקה המקומית. פרק על חדשנות של פעם בדור ואיך מתקשרים אותה שיווקית ופרסומית.

הקמפיין החדש של מזרחי טפחות בכיכובו של שורד השבי שגיא דקל־חן עורר סערה מיד אחרי הברייק הראשון. האם מדובר במהלך אמיץ שמבקש לגעת בתקווה, או בשימוש ציני בטראומה לאומית לטובת קידום הטבה שהבנק נותן במסגרת המתווה של בנק ישראל? אדם פדר, סמנכ״ל הקריאייטיב שאחראי על הקמפיין המדובר חושף בפרק את התהליך מאחורי הקלעים: איך נולד הרעיון מצפייה בסרטון נגינה של שגיא בסלון ביתו, ואיך אושר מול הנהלת הבנק מהלך נפיץ כל כך, תוך ידיעה ברורה שהם עתידים “לשלם מחיר” על הראשוניות שבשימוש באדם שחזר מהשבי. דיברנו על התגובה הראשונית של שגיא להצעה, על החשש שלו מאיך הדבר ייתפס, ועל הקו הדק שנמתח כדי להבטיח שהוא לא ייתפס כ“פרזנטור” שמוכר בנק, אלא כסמל לתקווה ולהתחלה חדשה. בצל הסערה ניסינו להבין את הפער בין חלק מהציבור הרחב שהתרגש, לבין חלק אחר כולל הברנז’ה שתקפה את המהלך בחריפות. אדם מנתח את הפסיכולוגיה שמאחורי הביקורת, מהסלידה האוטומטית שיש לאנשים מבנקים, דרך התחושה של חלק מהציבור שיש להם “בעלות” על החטופים ועל הסיפור שלהם, ועד לציניות המקצועית שמקשה על אנשי התעשייה להתרגש ממהלכים פשוטים ואנושיים. פ

חנוכה הגיע ואיתו קמפיין החג של רולדין, שגם השנה נראה מוקפד ועוצר נשימה. אבל האם הקו הזה לא מיצה את עצמו והפך שקוף? צור גולן, הפרסומאי של הרשת בעשר השנים האחרונות, מסביר למה כשאתה מלך הקטגוריה התחרות דווקא קשה יותר מול אינסוף מאפיות פרטיות ושכונתיות ולמה בעולם שבו המוצרים נהיים דומים, גם צילום אוכל יפה ככל שיהיה מפסיק להוות בידול. דיברנו על חדשנות מוצרית, על הפיתוחים וההשקעה שמאחורי הסופגניות, על הבחירה להישאר עם אותה שפה לאורך זמן במקום להגיד “יאללה, שוברים”, על שיתוף הפעולה בהשקת הקולקציה במסגרת שבוע האופנה עם מוטי רייף, ועל הבחירה השנויה במחלוקת בדוגמנית דיאן שוורץ. בסוף ניסינו להבין את השאלה החשובה באמת:איך כל המאמץ הפרסומי הזה פוגש את הבן אדם שצריך להביא סופגניות להדלקת הנרות. לאתר של גרנות- תחרות הקריאייטיב הישראלית לצפייה של הפרק ביוטיוב> קבלת רפרנסים מקצועיים, לשאול ״מי מכיר״ ועוד- לקבוצת הווצאפ החדשה של קריאייטיב פירסט> חדשות, קמפיינים מהעולם ומאמרי חובה- לעמוד האינסטגרם המתחדש>  שיחות ביקורתיות, ניתוחי קמפיינים ומאמרים מקצועיים- לקבוצת הפייסבוק קריאייטיב פירסט מאמרים מקצועיי

פרטנר השיקו השבוע קמפיין חדש שמנסה לשבור את מה שבן בכר הגדיר כ"פרסומות שנראות אותו דבר". במקום עוד שיר (כמו בחדש של סלקום), הם הלכו על ״לשחרר את שולי״ ומה קשור, שלוש וחצי דקות שנראות כמו קולנוע ולא כמו פרסומת. דיברנו על הבריף הפשוט של “הכי גדול והכי זול”, על איך הדמויות של שולי מתלבשות עליו טבעי, ועל האתגר לשלב את סטטיק עם דבר המפרסם בלי שזה ירגיש מזיע. איך התגובה והאם זו התחלה של שפה שיהיה לך המשך? התשובות בפרק. לאתר של גרנות- תחרות הקריאייטיב הישראלית לצפייה של הפרק ביוטיוב> קבלת רפרנסים מקצועיים, לשאול ״מי מכיר״ ועוד- לקבוצת הווצאפ החדשה של קריאייטיב פירסט> חדשות, קמפיינים מהעולם ומאמרי חובה- לעמוד האינסטגרם המתחדש>  שיחות ביקורתיות, ניתוחי קמפיינים ומאמרים מקצועיים- לקבוצת הפייסבוק קריאייטיב פירסט מאמרים מקצועיים של מיטב הכותבים בענף- להצטרפות לניוזלטר הקיצר

השבוע עלתה הפרסומת החדשה של סלקום בשפה חדשה עם פרזנטורית חדשה ובמקום משרד פרסום, הסוכנות חדשה של שחר סגל. התכנסנו כדי לשמוע על ה״סידור״ שלו מול סלקום, איך ניגשו לעבודה מחדש על המותג הזה, על הרגע שבו היו צריכים להגדיר מהי ישראליות, הבחירה לא ללכת על טאלנט של ארץ נהדרת וגם על ציניות, מדוע הוא מאמין שהקהל הישראלי הוא לא ציני, מה דעתו על הטענה שהסרטים המרגשים עצמם הם ציניים וההבטחה בסוף שהם לא הולכים למכור אוויר חם.   לאתר של גרנות- תחרות הקריאייטיב הישראלית לצפייה של הפרק ביוטיוב> קבלת רפרנסים מקצועיים, לשאול ״מי מכיר״ ועוד- לקבוצת הווצאפ החדשה של קריאייטיב פירסט> חדשות, קמפיינים מהעולם ומאמרי חובה- לעמוד האינסטגרם המתחדש>  שיחות ביקורתיות, ניתוחי קמפיינים ומאמרים מקצועיים- לקבוצת הפייסבוק קריאייטיב פירסט מאמרים מקצועיים של מיטב הכותבים בענף- להצטרפות לניוזלטר הקיצר

כבר שבע שנים שליברה, החברה שהבטיחה לשנות סדרי ביטוח, מייצרת סרטונים מפתיעים, קריאייטיביים ובלתי צפויים. מי שעומד מאחורי השפה הקריאייטיבית של ליברה מיום הקמתה הוא עידן לוי שעבד עליה בזמנו בקשת ומלווה אותה עד היום כאיש קריאייטיב חיצוני. דיברנו על פיצוח האסטרטגיה של המותג ליברה, על קמפיין ההשקה- ״אמנת ליברה״, איך נולדה השפה של ״לא מה שציפיתם״ ובעיקר איך מתחזקים אותה כל כך הרבה זמן ומצליחים להפתיע בכל פעם מחדש. נגענו בבחירה של תומר קפון כפרזנטור, בקריין המזוהה ומה עושים כשנכנסת חברת בת לתמונה- צ׳יק. חלק ניכר מהשיחה הוקדש לבחירה לעבוד ללא משרד פרסום, איך זה מתנהל בפועל, למה הם מתמקדים בעיקר בסרטים לטלוויזיה, מה תפקידו של הדיגיטל ואיך מייצרים קמפיין שמצד אחד צריך להביא תוצאות מיידיות כל הזמן ומצד שני לבנות תדמית ומותג מזוהים ומבודלים. פרק על פשטות, עקביות, אומץ,ועל היכולת להגיד את אותו מסר שוב, שוב ושוב אבל בכל פעם אחרת.   נפתחו ההגשות לגרנות 2025 שתתקיים השנה ב-24.12.25 בסינמטק תל אביב. כל הפרטים פה>   מוזמנים לעקוב: קבלת רפרנסים מקצועיים, לשאול ״מי מכיר״ ועוד- לקבוצת הווצאפ החדשה של קריאייט

יריב עמית, האיש מאחורי Brand Academy, מגיע לפודקאסט רגע לפני כנס המיתוג השנתי B-DAY 2025, שנערך השנה בשיתוף פעולה עם Creative First. הוא מספר איך הכל התחיל מרעיון קטן להחזיר את המותג למשהו שמדברים עליו,ואיך זה גדל לאירוע שמביא לישראל שמות כמו תום גודווין, המרצה הפרובוקטיבי שמגיע פיזית,ו־דיוויד אקר, אגדת המיתוג.שיחה על הקונספט של הכנס  "דרוש אומץ" ועל הקשר האישי של יריב לעולם המיתוג,ולרעיון של לבנות מותגים שלא מפחדים לקחת סיכון. הכנס יתקיים ב־13 בנובמבר 2025, באודיטוריום סמולארש שבאוניברסיטת תל אביב.לחברי Creative First ומאזיני הפודקאסט — 10% הנחה עם קוד הקופון: Creative1. לינק לאתר: https://b-day.co.il/

השאלה הראשונה ששאלתי את סמנכ״ל השיווק של קרולינה למקה היא וואט דה פאק?! אבל בקטע טוב.כי הסרט החדש ויוצא הדופן של קרולינה למקה מעלה לא מעט שאלות כמו:למה מותג משקפיים נגיש עושה סרט גבוה, איכותי על סף הפלצני?האם קהל היעד שלו מבין את הסרט? מה בעצם רצו לומר?למה בחרו דווקא רועי כפרי ליצור ולביים את הקמפיין הזה?וגם, מה אמרו הטאלנטים על התסריט השאפתני ומה הציפיות השיווקיות שלהם מהקמפיין. פרק קצר וחד על הקמפיין הכי מעורר שיח בשבוע האחרון.   לצפייה בשיחה ביוטיוב> קבלת רפרנסים מקצועיים, לשאול ״מי מכיר״ ועוד- לקבוצת הווצאפ החדשה של קריאייטיב פירסט> חדשות, קמפיינים מהעולם ומאמרי חובה- לעמוד האינסטגרם המתחדש>  שיחות ביקורתיות, ניתוחי קמפיינים ומאמרים מקצועיים- לקבוצת הפייסבוק קריאייטיב פירסט מאמרים מקצועיים של מיטב הכותבים בענף- להצטרפות לניוזלטר הקיצר