Lcud

במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום. הפרק הראשון מתמקד במערב ובדמויות המרכזיות שכוננו את הדיסציפלינה. הוא מתחיל במהפכה התעשייתית והתכנון המודרניסטי ומסתיים בהתפכחות והביקורת הפוסט מודרנית.

במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום. הפרק השני עובר לדרום הגלובלי ובוחן את מידת הרלוונטיות של התכנון העירוני שצמח במערב. הוא מציג את האתגרים של תהליך העיור בדרום הגלובלי ותופעת הסלמאס המאפיינת אותה.

במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום. הפרק השלישי חוזר אל המערב ושואל לאור הדילמות שעלו בפרק הראשון ובפרק השני, מה תפקידו של התכנון העירוני כיום? הוא דן במתח שבין ידע לפעולה בתכנון.

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. בפרק זה חנניה מאיר לוקח אותנו למסע בתחבורה הציבורית בדרכו מאפרת לירושלים ומשם לתל אביב. בדרך הוא עובר בכל התחנות שמאפיינות את החברה בישראל.

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. בפרק זה אבישג אליאב מנהלת דיאלוג פנימי עם המפגינים נגד ישראל שהייתה חולפת על פניהם בילדותה באן-ארבור. מי שהיו צלליות מעורפלות בנופי ילדותה הופכים לקולות מאתגרים אשר ממשיכים ללוות אותה בשנת השירות והעלייה לישראל, בשירות הצבאי ובחייה היום ברחובותיה של יפו.

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. ציון דרבאו נזכר במפגשים הראשונים שלו עם המשטרה ובכל אותם שומרי סף שדאגו להבהיר לו ולקרוביו שהנוכחות שלו כאדם שחור במרחב, איננה מובנת מאליה. הוא נזכר בערים השונות שחי בהן בישראל שבהן בלט יותר ופחות ושואל את עצמו באיזו סביבה ירצה לחיות בעתיד ולהקים את משפחתו .

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. הודיה סופיה לב גדלה בפריפריה הרחוקה במקום שאנשים לרוב אינם מכירים, בפרק היא מספרת את סיפור הצמיחה של מעלות-תרשיחא וכיצד היא והמקום גדלו ביחד.

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. ליה קזאז גדלה בשכונת תלפיות בירושלים בין ביתם ההיסטורי של שי עגנון ויוסף קלאוזנר. שמות הרחובות והסיפורים שמאחוריהם היו חלק מסיפורי הילדות שלה, אך חלק נוסף בהיסטוריה המשפחתית נותר עלום ממש כשם שהוא נמחק בזיכרון העירוני. החלק הזה מוסיף להוות גבול סימבולי בין חלקיה השונים של העיר.

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. מיכל קטושבסקי ובן זוגה קנו את דירת החלומות שלהם בעיר חולון, אך מעט לאחר מכן הופתעו לגלות שהבניין והמתחם כולו עתידים לעבור פינוי בינוי. על פניו זכייה בלוטו, האמנם?! פרק זה מציג קול אחר שאיננו רוצה להיפרד מן הקיים לטובת החדש שאיננו תמיד נוצץ יותר.

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. יונתן גפטר צולל למקום שהפך לאייקוני בעיר תל אביב, לא רק בשל המבנה המפלצתי אלה גם ואולי בעיקר בשל הפיכתו למשהו שהוא מעבר לקניון. דיזינגוף סנטר משמש מרכז מפגש של בני נוער וקהילות שונות שמגיעות מכל הארץ כדי לבלות שם. מה סוד הקסם של המקום ומי הם 'ילדי הסנטר' שמבלים בו?

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. יובל יעיש גדל במערב ראשון לציון באחת השכונות הפרבריות שמציעות 'ילדות בורגנית מושלמת'. מה המשמעות של לגדול בשכונה שכזו? יובל מתאר את ההבדל שבין מרכז העיר למערב העיר ואת הצורך שלו לצאת מן המקום כדי לגלות את עצמו.

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. 'מסעודה משדרות' הפכה למטבע לשון בפוליטיקה הישראלית, רז אלקיים שגדל בשדרות מראיין לא את מסעודה המומצאת אלא את ציפי, אישה שחיה בשדרות ומנפצת את הסטריאוטיפ.

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. ברגע אחד חייו של רז אלקיים ומשפחתו השתנו, כאשר טיל נחת על ביתם בשדרות. בתוך המהומה וחוסר הודאות הדליק רז מכשיר הקלטה וליווה את אמו מרגע הפיצוץ ובימים שלאחר מכן. בתחושות, הפחדים והחיפוש אחר בית.

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. מדוע אנשים זרים ישנים בספה שלך? אשכר כהן מספרת כיצד הצטרפה לקהילת CouchSurfing ומראיינת חברים שלה מצרפת, איטליה וגרמניה על חווית התיירות הייחודית שמתאפשרת מלינה על ספות של אנשים ברחבי העולם.

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. שירי שוב עברה בילדותה מעיר אחת לאחרת וברגע אחד נעקרה מנוף ילדותה וחברותיה אל תוך חווית חיים אחרת. בפרק היא משוחחת עם אביה על ההחלטה שלהם לעבור, ונוגעת בשאלות של זהות, שייכות והאופן שבו מקום מעצב את מי שאנחנו.

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. הכפר הלא מוכר ואדי אל-נעם ממקומם סמוך לרמת חובב, מרכז הפסולת והתעשייה הגדול בישראל. התושבים הבדואים אינם מוכנים לעזוב את הבית שלהם שהיה שם עוד לפני קום המדינה והמפעלים, אך לחיים בסמיכות לאתר שכזה יש מחיר בריאותי מוכח. סלימאן אלתיהי מעלה את שאלת הצדק הבין-דורי והדילמה הערכית שבין ה'צומוד', הדבקות באדמה לבין בריאות הילדים. הוא מראיין את תושבי ואדי אל-נעם בנושא.

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. מוחמד בדארנה בוחן את אפשרויות המגורים השונות והבחירות של צעירים בעירו סח'נין על רקע מצוקת הדיור הקשה בחברה הערבית. האם לבנות בית בכפר, מי יכול ובאיזה מחיר, האם לעבור לבנייה רוויה בערים יהודיות סמוכות ומדוע לא מתפתח מודל של בנייה רוויה בעיר סח'נין שיוכל לפתור חלק ממצוקת הדיור?

סדרת פודקסט חדשה של הסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטת תל אביב

הפרק השלישי: תעשייה. מתמקד בחזון התעשייתי של קריית שמונה ומסביר למה תעשייה יצרנית היא חשובה כל כך לעוצמה הכלכלית של העיר ולכלכלה הלאומית בכלל. כיצד מחדשים אזורי תעשייה בעיר? מה הקשר בין תכנון ערים ולתעשייה וכיצד זה השתנה לאורך ההיסטוריה? בפרק מסבירה אדר' מירב בטט ממשרד הכלכלה מדוע התעשייה היצרנית היום היא חדשנית והכרחית גם בשביל הפיתוח ובאילו מיזמים משקיעה המדינה בקרית שמונה והאזור. פרופ' טלי חתוקה מתארת את המגמות והשינויים בחשיבה על תעשייה במאה העשרים ואחת ושינוי הפרדיגמה מסגירה והרחקה של התעשייה היצרנית למדינות עולם שלישי, לשמירה על התעשייה היצרנית במדינות האם.

הפרק השני בסדרה מדגיש את המשמעות של תכנון אסטרטגי ובו מתארים המרואיינים השונים מהעירייה, מהאקדמיה ומהמגזר הפרטי כיצד התגבש החזון לעיר ולאזור. תהליכי תכנון אסטרטגי שנעשו על ידי קרן JVP בשנת 2015 ועל ידי המעבדה לעיצוב עירוני בשנת 2018 עזרו להבין, כל אחד בתחומו, את הצורך לעבור לחשיבה אזורית ולתכנן את קריית שמונה והאזור מתוך הפרדיגמה האזורית. העובדים בעיריית קריית שמונה מסבירים כי מעבר לתכנית עצמה ולמסקנות התכנוניות שהופיעו בה, התכנית שינתה את המעמד שלהם באזור ומול המדינה, מעיר מובלת לעיר מובילה שיודעת להגיד מה היא רוצה ולאן היא חותרת.